Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 14b

לָא סְתָמָן צְרִיכָא לְמֵימַר דִּמְזַבְּנִינַן, וְלָא פֵּירוּשָׁן צְרִיכָא לְמֵימַר דְּלָא מְזַבְּנִינַן, אֶלָּא סְתָמָן — דְּקָאָמַר חִיטֵּי, פֵּירוּשָׁן — דְּקָאָמַר חִוָּורָתָא.

Traduction

It does not need to be said that when he asks for the item without specification one may sell white wheat to him, and it does not need to be said that when he asks for it with specification one may not sell it to him, as he expressly stated that he will use it for idol worship. Rather, when the mishna says that he asks without specification, this is referring to a case where the gentile says that he wishes to buy wheat, in which case it is permitted to sell to him. If so, the case when he asks with specification is one where he says that he wants white wheat, which is an item used in idol worship, and the mishna teaches that it is prohibited to sell this to him.

Rachi non traduit

לאו סתמא צריכא למימר דמזבנינן. דלא תנינן אלא תרנגול לבן אבל חיטי חוורתי מותר:

מִכְּלָל דְּתַרְנְגוֹל, אֲפִילּוּ סְתָמָן נָמֵי לָא! אָמְרִי: לְעוֹלָם סְתָמָן — דְּקָאָמַר חִיטֵּי חִוָּורָתָא, פֵּירוּשָׁן — דְּקָאָמַר לַעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

By inference, this means that in the case of a rooster, referred to earlier in the mishna, even if the gentile requests without specification, i.e., without saying that he wants a white one, it is not permitted to sell it to him. This conclusion contradicts the opinion of Rabbi Zeira. The Gemara rejects this argument: Say in response that actually, without specification is referring to a case where the gentile says that he wants to purchase white wheat, and with specification is referring to a case where he says that he needs it for idol worship.

Rachi non traduit

אפי' סתמן נמי לא. וקשיא לרבי זירא דאמר תרנגול למי מותר למכור לו תרנגול לבן:

וּפֵירוּשָׁן אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הַאי גַּבְרָא לָאו לַעֲבוֹדָה זָרָה קָא בָּעֵי, אֶלָּא מֵיבָק הוּא דַּאֲבִיק בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְסָבַר: כִּי הֵיכִי דְּהָהוּא גַּבְרָא אֲבִיק בֵּיהּ, כּוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי אֲבִיקוּ, אֵימָא הָכִי כִּי הֵיכִי דְּלִיתְּבוּ לִי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

And as for the objection that this ruling is superfluous, in fact it is necessary for the mishna to state the halakha in a case where he specified that he would use the item for idol worship. The Gemara elaborates: It might enter your mind to say that this man does not really need the wheat for his idol worship. Rather, he is deeply attached to idol worship, and he thought that just as that man, i.e., he himself, is so attached to it, everyone else is also attached to idol worship. Therefore, he reasoned: I will say this, that I intend to use the item for idol worship, so that they will give it to me. Consequently, it is necessary for the mishna to teach us that if he says that he intends to use the item for idol worship it is prohibited to sell it to him, as he might be telling the truth.

Rachi non traduit

סד''א האי גברא לאו לעבודת כוכבים קבעי. דהא אין דרך חיטין להקריב לעבודת כוכבים:

אלא מיבק אביק ביה. קשור. ואילו קונין מידו שום חפץ לצורך עבודת כוכבים היה נותנה בזול מתוך שהוא אדוק לעבודת כוכבים וסבור כי היכי דאביקנא בה ויהיבנא כל מידי דאית לי בזול לצורך עבודת כוכבים כ''ע נמי אדוקין בה סבר אימא לעבודת כוכבים קבעינא ויהבו לי בזול ומיהו אין לבו לעבודת כוכבים ולישתרי קמ''ל:

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: ''תַּרְנְגוֹל לָבָן קָטוּעַ לְמִי'', מַהוּ לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן שָׁלֵם? מִי אָמְרִינַן: מִדְּקָאָמַר ''קָטוּעַ'', לָא לַעֲבוֹדָה זָרָה קָבָעֵי, אוֹ דִלְמָא אִיעָרוֹמֵי קָא מַעֲרֵים?

Traduction

§ Rav Ashi raised a dilemma: If a gentile asks the merchants: Who has a damaged white rooster, what is the halakha with regard to whether it is permitted to sell him an unblemished white rooster? Do we say that from the fact that he says that he wants a damaged rooster, it may be inferred that he does not need it for idol worship, as gentiles do not sacrifice defective animals, and therefore it is permitted? Or perhaps he is only employing artifice. In other words, he knows that a Jew will not sell him an undamaged white rooster upon request, and as it is unlikely that someone has a damaged white rooster to sell him, he hopes that he will receive an undamaged one. If so, it is prohibited to sell him a white rooster.

Rachi non traduit

קטוע. רגל:

איערומי אערים. דידע הוא שאין קטוע מצוי וימכרו לו שלם אלא להוציא מלבם שלא יבינו שלצורך עבודת כוכבים הוא תובע קטוע:

אִם תִּימְצֵי לוֹמַר הַאי אִיעָרוֹמֵי הוּא דְּקָא מַעֲרֵים, ''תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי, תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי'', וִיהַבוּ לֵיהּ שָׁחוֹר וּשְׁקַל, וִיהַבוּ לֵיהּ אָדוֹם וּשְׁקַל, מַהוּ לִמְכּוֹר לוֹ לָבָן? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּיהַבוּ שָׁחוֹר וּשְׁקַל, אָדוֹם וּשְׁקַל, לָאו לַעֲבוֹדָה זָרָה קָא בָּעֵי, אוֹ דִלְמָא אִיעָרוֹמֵי קָא מַעֲרֵים? תֵּיקוּ.

Traduction

If you say that this gentile is employing artifice, and it is prohibited, in a case where he said: Who has a white rooster, who has a white rooster; and they brought him a black rooster and he took it, or in a case where they bought him a red one and he took it, what is the halakha with regard to whether it is permitted to sell him a white rooster? Do we say: Since they brought him a black rooster and he took it, or they bought him a red one and he took it, evidently he does not need the rooster for idol worship? Or perhaps, here too he is employing artifice? The Gemara comments: These dilemmas shall stand unresolved.

Rachi non traduit

ויהבו ליה שחור ושקיל. כלומר כשמוכרין לו שחור לבדו שקיל ליה. ואליבא דר' יהודה מיבעיא ליה הכי ולא לרבנן דרבנן אפי' בין התרנגולים אסרי:

Tossefoth non traduit

ויהבו ליה שחור ושקל. נראה דהך בעיא היא אפילו לרבנן דאסרי בין התרנגולים דאיכא למימר דעד כאן לא אסרי אלא בשיש שם לבנים ושחורים ואמר זה וזה ואז יש לחוש דדעתיה אלבן וקונה שחור מפני לבן שעמו אבל הכא כי יהבי ליה שחור ושקיל ליה ואזיל אינו יודע שיתנו לו לבן:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף דֶּקֶל וְכוּ'. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לַאֲבִימִי: גְּמִירִי דַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ אַרְבַּע מְאָה פִּירְקֵי הָוְיָין, וַאֲנַן חַמְשָׁה תְּנַן, וְלָא יָדְעִינַן מַאי קָאָמְרִינַן.

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Meir says: It is prohibited to sell even a good palm tree and ḥatzav to gentiles. Rav Ḥisda said to Avimei: It is learned as a tradition that the tractate Avoda Zara of our forefather Abraham contained four hundred chapters, and we have learned only five chapters in our tractate Avoda Zara, and we do not even know the meaning of what we are saying.

וּמַאי קַשְׁיָא? דְּקָתָנֵי: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף דֶּקֶל טָב, חָצָב (ונקלס) [וְנִקְלָבֵס] אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם. דֶּקֶל טָב הוּא דְּלָא מְזַבְּנִינַן, הָא דֶּקֶל בִּישׁ מְזַבְּנִינַן? וְהָתְנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע! אֲמַר לֵיהּ: מַאי ''דֶּקֶל טָב''? פֵּירוֹת דֶּקֶל טָב. וְכֵן אֲמַר רַב הוּנָא: פֵּירוֹת דֶּקֶל טָב.

Traduction

Avimei asked him: And what in the mishna here poses a difficulty for you? He replied: I do not understand the mishna which teaches the following: Rabbi Meir says: It is prohibited to sell even a good palm tree, ḥatzav, and naklas to gentiles. It may be inferred from here that it is a good palm tree that one does not sell to gentiles, but one may sell a bad palm tree. But didn’t we learn in another mishna (19b) that one may not sell to gentiles anything that is attached to the ground? Avimei said to him: What is the meaning of: A good palm tree? It means the detached fruit of a good palm tree. And similarly, Rav Huna says: The mishna means the fruit of a good palm tree.

Rachi non traduit

דקל טב ודקל ביש שני מיני דקלים הם:

אין מוכרין להן במחובר לקרקע. כדמפ' לקמן (עבודה זרה דף כ.) משום דכתיב לא תחנם לא תתן להם חניי' בקרקע:

חָצָב — קַשְׁבָּא. (נקלס) [נִקְלָבֵס] — כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר יוֹסֵף: קוּרְיָיטֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: תְּנַן (נקלס) [נִקְלָבֵס] וְלָא יָדְעִינַן מַהוּ, וְאַתְּ אָמְרַתְּ קוּרְיָיטֵי וְלָא יָדְעִינַן מַאי אַהֲנֵית לַן! אֲמַר לֵיהּ: אַהֲנַאי לְכוּ, דְּכִי אָזְלַתְּ הָתָם אָמְרַתְּ לְהוּ (נקלס) [נִקְלָבֵס] וְלָא יָדְעִי, אָמְרַתְּ לְהוּ קוּרְיָיטֵי וְיָדְעִי, וְקָא מַחְווּ לָךְ.

Traduction

The Gemara explains the meaning of other terms that appear in the mishna. Ḥatzav is a type of date known as kashba. With regard to the meaning of naklas, the Gemara relates: When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Ḥama bar Yosef said that it is referring to koreyatei. Abaye said to Rav Dimi: We learned in the mishna naklas, and we did not know what it is, and now you have said that it means koreyatei, and we do not know what that is either. How have you helped us? Rav Dimi said to him: I have in fact helped you, as when you go there, to Eretz Yisrael, and say to them naklas, and they do not know what it means, say to them koreyatei, and they will know what it is, and they will show it to you.

Rachi non traduit

קשבא. מין תמרים כמו (מגילה ז:) מלא טסקא דקשבי. ואית דאמר היינו חצובה שבו תיחם יהושע את הארץ (ב''ב דף נו.) ועשב נאה הוא:

קורייטי. מין פירות. וי''א עפרורית קרטי לבונה ואינו נראה דא''כ אמאי לא ידעי:

דכי אזלת להתם. לא''י:

Tossefoth non traduit

חצב קשבא. פ''ה והוא מין תמרים והכי נמי משמע בפ''ק דמגילה (דף ז:) דקאמר התם מלי טסקא דקשבי וטסקא הוא סל שמשימין בו תמרים כדאמרינן בריש הזורק (גיטין דף עח.) טסקא דאכלה ביה תמרים וקשבא נמי משמע בפרק הכונס (ב''ק דף נח:
ושם ד''ה קשבא) שהוא דקל גבי ההוא דקץ קשבא מחבריה אמר ריש גלותא לדידי חזי לי ותלת תאלתא בקינא הוו קיימי ותאלי הם דקלים בחורים כדמשמע בפרק המוכר את הבית (ב''ב דף סט:) וקשיא אמאי נקט דקל טב כיון דדקלי כולהו אסירי לכך נראה לפרש דתרי מיני קשבא נינהו האחד נושא תמרים ומיניה מיירי בכל הני שהבאתי אבל האי דהכא הוא מין עשב שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ וכן משמע בפרק ח''ה (שם דף נו.) שמעמידין אותו על המצרים דאמרינן אין שם לא מיצר ולא חצב מאי ובערוך (ערך חצב ה') פירש כל חצבא דהכא שהוא יערת הדבש קנה שגדל בו צוקר''א ובמסקנא דהך שמעתא כתב ר' ברוך בר' כיון דשאר דברים פירושן אסור א''כ אסור לעולם למכור לכומר עובד כוכבים לבונה דהוי כמו פירושן דדבר ברור הוא דלתקרובת בעי ליה ועובר משום לפני עור וגם אסור למכור שעוה לשום עובד כוכבים ביום איד ההוא אבל ודאי בשאר ימים מותר וכן אותם כלי עבודת כוכבים שישראל קונה לאחר שפגמו העובד כוכבים ובטלו מ''מ אסור למכרו לעובד כוכבים כמו שהוא עד שיהא ניתך כולו דבשביל פגימה אחת אינו מניח לתת בו יין לקלס לעבודת כוכבים והכי נמי ספרי' פסולים הראוים לתיפלה בבית עבודת כוכבים אסור למכור להם לכומרים דעובר משום לפני עור ואף לעובד כוכבים שאינו כומר אסור דבודאי יתננו או ימכרנו לכומר:

מַתְנִי' מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַּקָּה לַגּוֹיִם — מוֹכְרִין, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר — אֵין מוֹכְרִין. וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַּסָּה, עֲגָלִים וּסְיָיחִים, שְׁלֵמִין ושְׁבוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה, וּבֶן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס.

Traduction

MISHNA: In a place where the residents were accustomed to sell small domesticated animals to gentiles, one may sell them. In a place where they were not accustomed to sell them, one may not sell them. But in every place, one may not sell them large livestock, calves, or foals, whether these animals are whole or damaged. The Sages prohibited these sales lest a Jew’s animal perform labor for the gentile on Shabbat in violation of an explicit Torah prohibition, as explained in the Gemara. Rabbi Yehuda permits the sale of a damaged animal because it is incapable of performing labor, and ben Beteira permits the sale of a horse for riding, because riding a horse on Shabbat is not prohibited by Torah law.

Rachi non traduit

מתני' מקום שנהגו למכור בהמה דקה. כגון מקום שלא נחשדו על הרביעה והכי מפרש לה בגמרא. ואל ישנה אדם מפני המחלוק' לא גרס לה הכא אלא בפסחים (דף נ:) גרס לה:

ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה. מפני שמיוחדת למלאכה ועושה בהמתו מלאכה בשבת:

עגלים וסייחים שלמים ושבורים. ואפילו שבורים שאינן ראוין למלאכה גזרו בהו רבנן דלמא אתי לאחלופי ואתי למזבן להו גדולים ושלמים הראוין למלאכה ואיכא למיחש להו לשאלה ולשכירות ולנסיוני כדמפרש טעמא בגמ':

מתיר בשבורה. מפרש טעמא בגמ':

מתיר בסוס. שאין מלאכתו אלא לרכיבה ורכיבה שבות היא ולאו מלאכה משום דחי נושא את עצמו לא איכפת לן אי אתי להשאילו ולהשכירו:

Tossefoth non traduit

מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין. פירוש משום חשש רביעה ועבר אלפני עור וגו' ומדלא מפליג הכא בין אית ליה בהמה ובין לית ליה בהמה אלמא משמע דאפילו אית ליה לעובד כוכבים בהמה אחרינתא אסור וקשה להר''ר אלחנן מ''ש מדלעיל (עבודה זרה דף ו.) גבי תקרובת דאי אית ליה לדידיה בהמה שרי ללישנא דלפני עור והכא קיימינן לאותו לישנא כדפרי' ותירץ ר' יהודה דשאני רביעה שהוא מתאוה לכל בהמה ובהמה וא''ת במקום שנהגו שלא למכור נמי נימא לשחיטה זבנה כדקאמרינן בגמ' גבי רב הונא דזבין פרה לעובד כוכבים משום דאימר לשחיטה זבנה ויש לומר דסתם בהמה דקה לגדל היא עומדת כעז לחלבה ורחל לגיזתה:

שלמין ושבורין. פירוש דגזרינן שבורין אטו שלימין ותימה מ''ש מפרה דתלינן באימר לשחיטה זבנה ובשבורין ודאי לשחיטה זבנה וי''ל דשבורין כי חזו להו עלמא בבית העובד כוכבים סברי דשלמין נמכרו ובבית העובד כוכבים נשתברו וכי זבין לאו לשחיטה זבין אבל פרה אפילו לאחר ימים רבים כי חזו לה עלמא בביתיה דעובד כוכבים אמר לשחיטה זבנה לפי שאינה ראויה למלאכה כל כך אבל אין לפרש דאינה ראויה למלאכה כלל דהא אמרינן בגמ' (לקמן עבודה זרה טו.) ישראל ששכר פרה מכהן משמע דפרה בת מלאכה היא וכן (שם:) לא ישכור לו פרה החורשת בשביעית אלמא בת מלאכה היא רשב''ם:

ובן בתירא מתיר בסוס. פ''ה משום דלרכיבה בעי ליה כיון שאין מלאכתו אלא ברכיבה ואין ברכיבה חיוב חטאת אלא שבות ולא דק דודאי במיוחד לרכיבת אדם אמר בפ' המצניע (שבת דף צד.) דאפילו רבנן מודו דליכא חיוב חטאת משום דחי נושא את עצמו ולא פליגי אלא בסוס המיוחד לעופות וא''ת מנ''ל התם דטעמייהו דרבנן דאסרי הכא היינו משום דס''ל דאין חי כזה דעופות נושא את עצמו דלמא טעמייהו כרבי דגזר משום תורת כלי זיין וי''ל דמדכיילו ליה עם שאר בהמה גסה דטעמייהו ממה שיש איסור בשעת מכר משום שאלה שכירות ונסיוני אלמא ש''מ בסוס נמי היינו טעמייהו:

גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּאִיסּוּרָא לֵיכָּא, מִנְהֲגָא הוּא דְּאִיכָּא, הֵיכָא דִּנְהִיג אִיסּוּר — נְהוּג, הֵיכָא דִּנְהִיג הֶיתֵּר — נְהוּג.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that one may not sell small domesticated animals to gentiles if it is not the accepted practice. The Gemara infers: That is to say that there is no prohibition involved; rather, there is a custom not to sell small domesticated animals. Therefore, where the practice is to prohibit the sale, that is what is practiced, and where the practice is to permit the sale, that is what is practiced.

וּרְמִינְהִי: אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה. אָמַר רַב: מָקוֹם שֶׁהִתִּירוּ לִמְכּוֹר — הִתִּירוּ לְיַיחֵד, מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ לְיַיחֵד — אָסְרוּ לִמְכּוֹר.

Traduction

And the Gemara raises a contradiction from the mishna on 22a: One may not keep an animal in the inns of gentiles, because they are suspected of engaging in bestiality. If so, it should be prohibited in all places to sell animals to gentiles, as one is thereby placing a stumbling block before the blind. Rav says: The halakha of the mishna there, with regard to keeping an animal in a gentile inn, is contingent on the halakha of the mishna here. If it is a place where the Sages permitted one to sell animals to gentiles, it must be that the gentiles of that location are not suspected of engaging in bestiality. Therefore, the Sages permitted one to leave the animal in seclusion with the gentile at the inn. Conversely, in a place where the Sages prohibited one from leaving the animal in seclusion with the gentile at the inn, because the gentiles there are suspected of engaging in bestiality, they also prohibited one from selling animals to gentiles there.

Rachi non traduit

גמ' מפני שחשודין על הרביעה. ואיכא משום לפני עור לא תתן מכשול דבני נח נצטוו על הרביעה דכתיב (בראשית ב':כ''ד) והיו לבשר אחד יצאו בהמה וחיה שאין נעשין בשר אחד (סנהדרין דף נח.):

אמר רב במקום שהתירו למכור כו'. כלומר יחוד נמי במנהגא תליא מילתא ומקום שנהגו למכור דקתני מתני' כגון במקום שאין חשודין על הרביעה לפיכך התירו לייחד:

ומקום שאסרו לייחד. כדקתני אין מעמידין מיירי במקום שחשודין על הרביעה שמנהגם בכך ולפיכך אסורין למכור והכל הולך אחר המנהג. ולא קשיא הא דלא קאמר נמי כי האי לישנא מקום שאסרו למכור אסור לייחד כי היכי דקאמר מקום שהתירו למכור התירו לייחד משום דהתירו למכור דקתני קא מהדר אמתני' דקתני מקום שנהגו למכור מוכרין דתנא דידן לא איירי אלא במכירה ומקום שאסרו לייחד דקמהדר אההיא דאין מעמידין דמיירי באיסור יחוד:

Tossefoth non traduit

אמר רב במקום שאסרו לייחד אסרו למכור כו'. פירוש דטעמא דשרו רבנן במקום שנהגו למכור היינו משום דלא חשידי על הרביעה וה''ה לייחד אלמא תלי רב טעמא דמכר בחשד דרביעה וקשה לר''י אמאי לא פריך ליה ממתני' דלקמן (עבודה זרה דף טו:) בשמעתין מקום שנהגו למכור בהמה דקה לכותים מוכרין ובמקום שנהגו שלא למכור אסור והתם ליכא חשד דרביעה כדפריך לקמן דאין כותים חשודים על הרביעה וצריך עיון ולמאי דהדר ביה רב ניחא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source